 |
הדבר הבא |
מרתון השלמת שעות באמנות קיץ 2010
ללימודי תרפיה באמנות וטיפול בהבעה ויצירה ( טוב גם רק בשביל ההשראה )
מוכר על ידי כל המוסדות הגבוהים
בהנחיית האמנית מרב שין בן-אלון
אפשרות להשלים 200 שעות ויותר בחודשים יולי-אוג'
כל שיעור מקנה 5 שעות אמנות מוכרות ללימודי תרפיה באמנות.
מרתון יולי הסתיים בהצלחה.
נותרו מקומות בתאריכים בודדים במרתון אוגוסט
100 שעות במרתון אוגוסט בין התאריכים:
8-19 באוגוסט ימים א'-ה' בין השעות 10:00-17:00
כמה זה עולה?
135 ₪ לשיעור בודד
220 ₪ לשני שיעורים באותו יום לנרשמים לשני ימים ויותר
או:
חבילה של 10 שיעורים (= 50 שעות)
980 ₪ ( 98 ש"ח לשיעור ) במקום 1100 ₪
חבילה של 20 שיעורים (=100שעות)
1960 ₪ ( 98 ש"ח לשיעור ) במקום 2200 ₪
ניתן לבנות מערכת מותאמת על בסיס אישי ולשלב חבילות של שיעורים בין מרתון יולי ואוג'
איך נרשמים?
מתקשרים למרב לקבל פרטים ולהתייעץ
050-7449526
או שולחים מייל ל merav@artmerav.com
מספר המקומות מוגבל. מומלץ להרשם מראש כדי לשריין את התאריכים הרצויים.
לתשומת לבכם !!! על כל שינוי במערכת יש להודיע עד 24 שעות לפני השיעור.
שינוי מהיום להיום יחויב בתשלום.
-------------------------------------
שיעור סטודיו
עם מרב שין בן-אלון
ציור, רישום, כתיבה והנחייה בתהליך אישי
בימי שני ושלישי בערב
בין השעות: 18:00-21:00
המתכונת מוכרת על ידי כל המוסדות כשעות אמנות
ללימודי תרפיה באמנות וכן מתאימה כבסיס לבניית תיק עבודות.
איפה הסטודיו?
אבן גבירול 105 תל-אביב
איך מגיעים?
הסטודיו ממוקם על אבן גבירול, בלוק אחד צפונה מהעיריה בין ארלוזורוב לז'בוטינסקי מול מגדל המאה (השקם) אוטובוסים:
אבן גבירול-
קווי דן: 24, 25,26, 8,56, 13,14, 21,
47,48,247
קווי אגד: 89, 92, 192
ארלוזורוב-
9, 20, 90, 66
ארלוזורוב לרכבת מרכז-
64,72,166
חניונים:
חניון ז'בוטינסקי אבן -גבירול
חניון ז'בוטינסקי-בן סרוק
חניון אחוזות החוף בבן סרוק וחניון השקם.
חניון חנה וסע-רידינג, לבאים מצפון וממזרח מדרך חיפה, או משד' רוקח או מאיילון ביציאה של רוקח-חנייה חופשית ללא הגבל זמן מרחק 20 דקות הליכה מהסטודיו או קווים : 8, 9, 56.
אזורי חניה: אזור 1( ממערב לאבן גבירול) או 2 (ממזרח לאבן גבירול) עד השעה 17:00 ניתן לחנות באמצעות כרטיס חנייה או איזי פארק לאחר מכן החנייה חופשית באזור פריקה וטעינה באבן גבירול בקטע שבין ז'בוטינסקי לגן העיר.
-----------------------------------
מוזמנם לתערוכה
קוביה לבנה, קוביה שחורה
פתיחה חמישי 22.7.2010
ברחבת מתחם האמנות ברחוב קלישר 5 בתל-אביב בשעה 19.30.
משתתפים:
Ame 72 חלי מזראי, חניתה בירנבאום, יוחאי מטוס, יערה הררי, מיכל צדרבאום, מיקי ברדה, מרב שין בן-אלון, נאוה ט. ברזני, רונית סקופ, רועי מרדכי, רלי דה פריס, רענן חרל"פ, שירי דורון - פרלה, שירה ריכטר, שרון גלזברג.
אוצרת: אורלי רומן
התערוכה מוצגת על הקירות החיצוניים של המתחם ופתוחה בכל שעות היממה.
|
|
|
|
פרוס-כותרת |
פרוססיה 29 - דפי בקר- מאת מרב שין בן-אלון
(הטקסטים המודגשים נכתבו על ידי ולקוחים מתוך העבודה 'דפי בקר' שהוצגה בתערוכה הקבוצתית 'ואין לך דבר שאין לו מקום', בית האמנים תל-אביב מאי-יוני 2010)
כשכתבתי את הטקסט הזה כבר ידעתי שיהיו בעבודה הזו שולחן וכסא.
צילמתי אותם כמה ימים קודם לכן בסטודיו מוצבים ופניהם אל הקיר המוכתם באדום. ברגע שהנחתי אותם שם, הם לא רק יצרו סקיצה לעבודה שתוכננה לתערוכה בבית האמנים, אלא הפכו לחלל שבו אני יושבת וכותבת בסטודיו.
לקח זמן עד שאספתי אותו. הייתי מסתכלת עליו כמו על חתול עזוב, מודדת אותו ומנסה להעריך את מידת התועלת שהוא יכול להביא לי. הבן שלי התעקש שניקח אותו. הוא ממש נאבק שנאמץ אותו, ובסופו של דבר הסכמתי.
רק אחרי שהבאתי אותו לסטודיו, והוא נראה כמו מי שתמיד היה שם, לא יכולתי לזכור שהיה פעם היסוס לגביו.
חודש לאחר מכן גררתי את הכסא והשולחן על עגלת נסיעות מהסטודיו שלי לבית האמנים. הנחתי אותם בחלל כאילו החיבור בניהם הוא בלתי נמנע, והתיישבתי.
התחלתי לכתוב על השולחן שכבר היה מוכתם בהיסטוריה של מה שעשו עליו, מקפידה על סדר שמתחיל מימן לשמאל, ועולה עם הטקסט למעלה על הקיר.
ופתאום הוא בא עם הריח הזה והתיישב לידי. והגוף מתעורר לזיכרון הזה הרבה לפני שהראש מצליח לארגן את זה במילים, להתגונן.
החלל הוא זה שמתחיל את הכתיבה. הסיפור הוא כתובת שכבר הייתה רשומה על הקיר, או במקום כשלהו בגוף. אני רק צריכה להכניס את היד פנימה ולגעת בנקודה הנכונה.
אגרוף שלם, יד ענקים מניעה את עצמה, עד שיוצרת חור ברצפה. והצבע האדום ניגר לתוכו, ריח חריף וצלול של צבע, מקווה של צבע אדום ואני קופצת לתוכו. מכניסה את הראש ואת הגוף, ושוב יוצאת ולוקחת נשימה.
עד שפתאום המים נהיים קרים ורכים. הצמיגות שלהם נעלמת, והצבע אוזל מתוכם. אני פוקחת את העיניים ורואה סביבי מים צלולים.
כשקראתי לעבודה הזו 'דפי בקר' ידעתי שאני רוצה לכתוב על תהליך היצירה. שאני רוצה להכניס את הצופה/קורא לתוך הסטודיו שבמח שלי.
ידעתי שעלי להיזהר מ 'קלישאה של תהליך', ממהלך פרום, וחיפשתי את התשובות בתוך הדפים עצמם.
היות ו'דפי הבקר' נכתבים בזמן שבין השינה לערות הם מעצם היותם - 'לוכדי חלומות'.
הלילה חלמתי שמישהו נכנס בזמן שישנו וצייר על התקרה והקירות של חדר השינה שלנו. היו שם עקבות שנראו כמו עקבות של חתול אבל הן הובילו לשלושה ציורים על הקיר.
" השינה קשורה למעשה היצירה הן באופן סמלי והן באופן מעשי... זהו תהליך של טרנספורמציה שבו משהו בעולם הפנימי צריך להשתנות – "למות" – כתנאי לתחייה מחדש של חיים רוחניים חדשים ובריאים.
( ריבה פרי, מעשה ביצירה, הוצאת מודן, עמ' 133-134 )
החודש ימלאו 10 שנים מאז שהתחלתי לכתוב 'דפי בקר'. לפעמים אני לא בטוחה שיש עולם מחוץ לעולם הפנימי שלי.
'דפי בקר' הם מונח שנתקלתי בו לראשונה לפני 10 שנים כשקראתי את 'דרך האמן' של ג'וליה קמרון, הספר שיצר תפנית עמוקה בתפישת החשיבה שלי על תהליכי יצירה.
" כדי לזכות בחזרה ביצירתיותך, אתה צריך למצוא אותה תחילה." כותבת קמרון "אני מבקשת שתעשה זאת על ידי תהליך שנראה לכאורה חסר טעם, שלו אני קוראת 'דפי בקר'...מה הם 'דפי בקר'? דפי בקר הם שלושה דפים כתובים ביד, ותוכנם הוא אך ורק זרם התודעה.. אין דרך לא נכונה לעשות דפי בקר. שרבוטי בקר אלה אינם מכוונים להיות אמנות. אי אפשר אפילו לקרוא להם כתיבה..."
( ג'וליה קמרון, דרך האמן, הוצאת פראג, עמ' 9-10 )
המחברות הראשונות שכתבתי בהן היו קטנות וצהובות ולא היה בהן דבר מעבר לאותו יום שבו קמתי, רשמתי את התאריך בראש הדף, והעמסתי עליו את תלונותיי.
הזמן שפינית בבקר לכתיבה, אפשר לי לשחרר, כבמעין פעולת מעיים מוחית, את כל הדברים המיותרים, חבילות של מחשבות טורדניות שחסמו את האור והאוויר, וכמות הזמן שהתפנתה לרשותי הייתה עצומה.
הכתיבה הפכה להיות חברתי הטובה. זו שמוכנה לשמוע הכול.
בהמשך גילית שהכתיבה לא רק מאפשרת לי להתלונן בחופשיות וללבן התנגדויות, אלא שאין מקום מושלם ממנה לאחסן ולשמר רעיונות, להמציא המצאות, לספר סיפורים, ולכתוב חלומות.
תוך חודשים ספורים הבנתי שמצאתי בתוכי דלת. וכשהעזתי לנסות לפתוח אותה, כל יום קצת, בהמון זהירות ועדינות, התגלה מאחוריה חדר. לא גדול, אבל מואר. החדר שהייתי חולמת שאני מוצאת בבית.
חדר משלי.
אני כותבת כל יום. זה לא עונש ולא מטלה. לא התמדה ולא התחייבות. זו פשוט המתנה הכי טובה שאני יכולה להעניק לעצמי.
הרגשתי שאני שוחה בתוך אוקיינוס ענק. יש לי מצפן קטן ומפה ויש זמן שאני אמורה להגיע, אבל אני לא יודעת אם אמצא שם יבשה. אף אחד לא מחכה לי שם. כך שגם אם אגיע, לא אדע אם הגעתי.
התערוכה בבית האמנים כבר תלויה מסביבי. הקיר שלי מלא במסקינגטיפ שאני שמה ומורידה והשולחן מלוכלך בטביעות הרגליים שלי. אני מתחילה לנקות את חלל העבודה. לרגע מתלבטת אם לנקות את השולחן.
אני קוראת שוב את רצועות הטקסט ש'תפרתי' בין השולחן לקיר. פתאום אני כבר לא יכולה לשבת ליד השולחן שהבאתי מהסטודיו, זה שמצאתי לפני כמה שנים בחצר. הוא הפך לדבר מה אחר, אולי לדימוי של עצמו. אני מנקה את מושב הכסא ומסתכלת באהבה בחור המרופט בטבורו. הייתי רוצה להושיב עליו את הצופים שלי אבל אני יודעת שזה לא יקרה, לכן אין לי ברירה ואני כותבת עליו את המשפט שסוגר את העבודה:
אני מנסה לעשות את הדרך הביתה.
|
|
פרוס-סשן |
פרוסשן- 5- מפגש שיחה בסטודיו בנושא - אמנים במשפחה - בקרוב !!!
פרוסשן בסטודיו, המפגש החמישי, וכבר יש הרגשה של שיחה שמתפתחת וקשר שמתחיל לקרות בין השיחות שכבר היו.
במפגשים הקודמים דיברנו על המקום של האמנות בתוך החיים. האם היא חלק בלתי נפרד מהם. איך האמנות נראית מנקודת המבט של החיים ומה הן הבחירות הקטנות היומיומית שהן למעשה בחירות חיים גדולות.
במפגש האחרון שעסק במקום של הסטודיו, התארחו האמניות קרין מנדלוביץ' ורותי הלביץ כהן,
חלק א' של תמליל המפגש עלה בפרוססיה 28 .
אתם מוזמנים לקחת חלק במפגש הבא.
פרוסשן 5- אמנים במשפחה
לבד או ביחד. עם תמיכה או בלי תמיכה. לשתף או לא לשתף. להתחלק. לפרגן, לקנא, ומה לא.
אמנים במשפחה זה הנושא של המפגש הבא.
אחים, זוגות, בנים ובנות, הורים.
אני מזמינה אתכם לשיחה הבאה. לבא לדבר, לשמוע, להחליף רעיונות.
המפגש מתקיים בסטודיו שלי באבן גבירול 105 תל-אביב
תשלום: על פי היכלת
אפשר להביא חברים, כיבוד, וכל מה שבכיף שלכם.
המלצה- לאשר השתתפות ולהגיע בזמן. במפגש הקודם לא נשאר מקום ישיבה למאחרים...
מחכה לכם
מרב
|
|
פרוס-כנף הגלריה |
מרב שין בן-אלון, 'דפי בקר' מיצב טקסט 2010 |
|
פוד-פרוססיה |
מרק ספידי תירס
זו ממש ארוחת סטודנטים שיכולה להציל כשתי נפשות ולא חשוב אם קר או חם בחוץ.
1 קופסת תירס
1 כוס חלב
3 כפות חמאה
3 כפות קמח
מלח ופלפל לבן
ממיסים את החמאה בסיר ונזהרים שלא תשרף. מערבבים את הקמח פנימה ובוחשים. מסירים מהאש.
פותחים את קופסת השימורים ושופכים בשלב הראשון רק את הנוזלים לתוך הסיר .
בוחשים למרקם אחיד.
מרסקים את התירס במעבד מזון ומוסיפים לסיר.
מוסיפים חלב מלח ופלפל.
מבשלים 3-4 דקות ונזהרים שלא להביא לרתיחה.( כדי שלא יגלוש )
אם אוהבים את המרק נוזלי אפשר להוסיף כחצי כוס מים או ציר מרק.
|
|
|
|